Fantasy - קהילת הפנטזיה הישראלית פנטזיה

ברוך הבא אורח ( התחבר | הרשמה )



 
פרסם סקרפרסם נושא חדשפרסם סקר

מדורג · [ רגיל ] · בשכבות+

> אפס אפס שבע, סיפור ישראלי, לא פנטזיה

rachue
post Sep 2 2014, 08:06 PM | ז' אלול התשע"ד
תגובה #1
****

מנהלת פורום כתיבה ופאנפיקים
קבוצה: מנהלי פורומים
מספר ההודעות: 1,499
הצטרף בתאריך: 12-May 10 | כ"ח אייר התש"ע
מ: חפשת אתונות
מספר משתמש: 679
מספר מטבעות: 10,750
מין:



שם היצירה: 007.
שם הכותב: רעיה.
בטא: אני וword.
פאנדום: מקורי!
דירוג: בינתיים G. אם יהיו חריגות אני אכתוב.
ויתור זכויות: בהחלט אין.
הערות ותודות: תודה למי שעוזר ויעזור לי לשפר ולשכתב :) יהיה נחמד אם תנסו לשים לב לטעויות של כתיב או דקדוק. לא הצלחתי להשתלט על עצמי משום מה.




פרק א'


ערן ירד בריצה במדרגות הבניין שלו.
בימים רגילים הוא היה מחכה למעלית, אבל היום לא יום רגיל. חיוך רחב מאוד היה פרוש לו על הפנים, הבעה שניתן למצוא שם רק לעיתים רחוקות, והוא התרגש.
ערן מתרגש לעיתים רחוקות מאוד. הוא לא התרגש כשנודע לו שההאקרים של חיזבאללה הצליחו לחשוף מסמך בסיווג בינוני. הוא אפילו לא התרגש כשהכיסוי שלו נחשף באמצע ג'נין.
הוא כן התרגש, לעומת זאת, כשמכבי זכתה בכל אחד מגביעי-אירופה שלה שהוא זכה להיוולד אליהם.
אבל היום זה שונה, כמובן. כי היום יקרה משהו שיכול לקרות רק פעם בחיים. משהו שלא הרבה אנשים זוכים לו בכלל – היום הוא עומד לפגוש את הדמות המוערצת עליו.

היום התחיל מוקדם, בארבע וחצי, כשהאייפון שלו צלצל ליד המיטה.
"הלו?" הוא ענה בקול צרוד.
"ערן? בוקר טוב. זה ארז. הערתי אותך?" אמר קול ערני מאוד בטון ענייני. נו, ברור. ערן היה מגלגל את עיניו אם הן היו פקוחות. לפעמים הוא חושב שארז ער שלושים שעות ביממה, והוא עדיין פצצת אדרנלין בכל בוקר במשרד.
"אמ... מה?"
"אני מבין שכן. בכל מקרה, יותם צריך אותך ממש עכשיו דחוף בכלא רמלה."
"ארז... מה... זה בית סוהר איילון."
"שיהיה. ערן, עכשיו הוא צריך אותך. באגף האיקסים, למען האמת. גם אני פה."
בדרך כלל הוא היה אומר לארז שזה יכול לחכות עד שעה נורמאלית, אבל ארז יודע להשתמש במילים בצורה גאונית כשהוא רוצה, וכשהוא אומר לך שהבוס הנערץ שלך צריך אותך – דווקא אותך מכל האנשים – ממש עכשיו דחוף, אז זה עושה לך משהו. ליתר ביטחון הוא מוסיף לקינוח "אגף האיקסים", וזה כבר מעיר אותך לגמרי.
בית סוהר איילון מסווג ברמה הביטחונית המרבית, ואגף האיקסים הוא חלק מבודד בתוך בית הסוהר. זה כנראה אזור המעצר הכי מבודד ומאובטח במדינה, ומי שכלואים בו הם אסירים שהציבור לא צריך לדעת על קיומם. ואם הוא יודע על קיומם, הוא בדרך כלל לא הכי אוהב אותם.
ערן העיף מבט בשעון. הוא יכול להתארגן בחמש דקות. הוא יכול לנהוג כמו משוגע מהדירה שלו בירושלים לבית הסוהר, שנמצא ליד רמלה, בחצי שעה עם הכבישים הריקים של השעה הזאת.
"תוך חצי שעה אני שם."
"חכה, לא כל כך מהר. הוא צריך שתביא איתך איזו אישה בשם שרונה צור. היא גרה בנחלאות ברחוב הכרמל ארבע. אני אשלח לך תמונה שלה. יותם רוצה שאני אודיע לך שהיא סוכנת לשעבר. ייתכן והיא נמצאת במצב מסוכן כרגע."
"אני אמור לעצור אותה?"
"רק אם זה הכרחי. תגיד לה שיותם מבקש שהיא תבוא, ושזה דחוף, אחרת הוא בחיים לא היה מבקש."
"ממתי יותם מתחנן?" שאל ערן, חושב על הבוס התקיף והכריזמטי שלו.
"ממתי שהוא לא הבוס. טוב יאללה, ערן, זה דחוף. תביא את השרונה הזאת ונגמור עניין."

רבע שעה לאחר מכן ערן עמד מול דלת פלדלת ברחוב הכרמל ארבע בנחלאות. הדלת נראתה חדשה, בניגוד לשאר הבית. הוא צלצל בפעמון ולאחר דקה של שקט צלצל שוב. נשמעו צעדים מתוך הדירה, ואז העינית כוסתה.
העינית התבהרה שוב, אבל אף אחד לא פתח.
"אוח," הוא רטן, רץ ונכנס בכח דרך הדלת האחורית. רוב האנשים פשוט לא מאבטחים אותה כמו את הדלת הקדמית.
הוא התפרץ פנימה עם אקדח שלוף וקיבל בעיטה מאוד לא עדינה במקום רגיש. רגע לאחר מכן הוא שמע אקדח נטען.
"ידיים למעלה," ציווה קול נשי, "מי אתה ומה אתה עושה פה?"
הוא הרים ידיים, הזדקף בכאב מסוים והסתכל על האישה בפיג'מה שהחזיקה אקדח שכוון עליו. היא עמדה במרחק בטוח והייתה זהה לאישה בתמונה שארז שלח לו.
"ערן אליצור, סוכן שב"כ, התעודה שלי בכיס הימני הקדמי בארנק."
האישה הוציאה את הארנק ושלפה ממנו את התעודה, בודקת אותה לפרטי פרטים.
"כמעט שברת לי את הדלת. מה אתה רוצה?" היא שאלה בסוף, זורקת לעברו את הארנק עם התעודה והולכת לכיוון חדר השינה. ערן שם לב שהיא לקחה איתה את האקדח.
בשלב הזה הוא חשב שזה מיותר לשאול אם היא שרונה. אלא אם לשרונה יש תאומה זהה שעברה גם היא הכשרה של השב"כ.
"יותם מבקש שתבואי. זה דחוף."
היא הסתובבה אליו במהירות, "הוא בסדר?"
"אה... כן, אני מניח. לא ידוע לי אחרת," בדרך כלל ערן ידע את כל מה שהוא אמור לדעת, והמצב הנוכחי לא מצא חן בעיניו.
"אז מה האידיוט הזה רוצה?" היא שאלה בקול מעוצבן ונכנסה לחדר, סוגרת את הדלת כמעט לגמרי, "הוא מודע לשעה?"
ערן שמע הרבה אנשים מדברים על יותם, אבל הוא לא שמע אף אחד קורא לו אידיוט. האישה הזאת התחילה לעצבן אותו.
"הוא מבקש שתבואי איתי לבית סוהר איילון," הוא אמר בתקיפות, "הוא אומר שאם זה לא היה ממש דחוף הוא לא היה מבקש."
השתיקה התארכה מעבר לדלת. אם הוא לא היה שומע רשרוש בגדים הוא היה חושב שהיא ברחה דרך החלון או משהו.
היא יצאה, לבסוף, נראית כאילו התארגנה לפחות חצי שעה.
"רוצה קפה לפני שהולכים?"
הוקל לו, למען האמת. הוא חשב שהיא תתווכח איתו, לכל הפחות.
"לא תודה, אנחנו צריכים להגיע לשם כמה שיותר מהר."
"אני מכינה לעצמי אחד בכל מקרה. תסמוך עלי שתודה לי אחר כך," היא אמרה בעודה מרתיחה מים ומוציאה שני ספלים.
"ידעתי שזה יתפוס אותי בסיבוב," הוא שמע אותה ממלמלת.

עשרים ושמונה דקות לאחר מכן ערן צעד יחד עם שרונה וארז לאגף חמש עשרה המבודד, הידוע בכינויו אגף האיקסים. שרונה הייתה באמצע הסיגריה השלישית שלה, וארז היה שקט באופן מאוד לא רגיל.
"נו, אז מי זה? את מי אנחנו הולכים לראות?" שאל ערן את ארז.
ארז פשוט עצר במקום, הסתכל על ערן במבט חצי מטורף וצייץ, "את אביב שושני!"
בכל הזדמנות אחרת ערן היה מנסה להעמיד פנים שהוא לא מכיר אותו, או לפחות גוער בו על התנהגות מביכה, אבל הפעם כל מה שהצליח לעשות היה לעצור במקום ולהתנשם כאילו הוא הרגע סיים ריצת מרתון.
"אתה משוגע?" הוא אמר לבסוף, "למה לא אמרת לי בטלפון?!"
"יותם החליט שזה מסווג!" השיב ארז בקול אומלל.
ערן העריץ את יותם. באמת. כל מי שהכיר את יותם העריץ אותו. כולל עצמו, לפעמים. אבל עכשיו ערן פשוט שנא אותו.
שושני היה סוכן שב"כ שמכר מידע בסיווג ביטחוני בינוני-גבוה לרוסים. הוא עשה מזה די הרבה כסף עד שהמשרד סוף סוף הבין שזה היה הוא. זה הוריד לכולם את המורל, כי שושני היה אחד מהסוכנים המוערכים ביותר של המשרד. הוא היה כל כך מוכשר שרוב הסוכנים במשרד לא היו בסיווג ביטחוני גבוה מספיק בשביל לדעת את השם שלו. מי שעלה עליו בסוף היה הסוכן המוערץ ביותר במשרד, והדמות המוערצת ביותר על ערן. אף אחד כמעט לא מכיר אותו, אבל כולם קוראים לו '007'.
"אתה רוצה להגיד לי שאפילו לא ידעת את מי אנחנו הולכים לפגוש?" שאלה שרונה בייאוש. שניהם החליטו להתעלם ממנה.
הם נכנסו אל חדר החקירות אפוף עשן הסיגריות, סימן בדוק להימצאותו של יותם. יותם אכן ישב על כיסא די נח מול שושני, שהיה כבול באזיקים לשולחן וישב על כיסא שנראה הרבה פחות נח.
שושני סקר אותם בזמן שהם סקרו אותו, עד שמבטו ננעל על שרונה. הוא היה קצת יותר גדול מערן, משהו בסביבות הארבעים. השיער שלו היה מלא ושחור מאוד, הייתה לו לסת גברית כזאת מרובעת ושרירי ידיים עצומים. ערן הבין שהוא מקנא באסיר.
"בוקר טוב, שרונה", אמר יותם בזהירות, "היי ערן."
"בוקר," ענה ערן. שרונה אפילו לא טרחה להסתכל עליו.
"היי, שרונה," אמר שושני בחיוך רך.
"חתיכת אידיוט," החזירה לו שרונה, "מה אתה רוצה?"
אז יש לו דרישות. מה הוא כבר יכול לתת שמותר לו לדרוש משהו?
"פגישה קצרה עם מי שתפס אותי, זה הכל."
השתררה שתיקה בחדר הקטן. יותם הדליק סיגריה חדשה. ערן וארז עצרו את נשימתם, ולא בגלל הסיגריות.
שושני רוצה לפגוש את '007'.
"יש לך חוצפה, אתה יודע את זה?"
שרונה הייתה זאת ששברה את השתיקה. "בעצם, לשניכם יש. על מה חשבת כשהסכמת לזה? השכל שלך ברח לגמרי, נכון?"
שושני הרים גבות בהפתעה קלה.
"הייתי סוכן שב"כ שמכר מידע מסווג. את לא חושבת שאני מודע לעובדה שאני חוצפן?"
"אביב-"
"שרונה, בבקשה. פגישה אחת, זה כל מה שאני מבקש."
יותם מעך את הסיגריה שלו על הרצפה. הוא עצם עיניים, חזק.
"פגישה אחת," הוא אמר לשרונה בתחינה, נראה כאילו הוא מחכה לנס.
שרונה נראתה כאילו היא רוצה לזרוק עליו משהו.
"אחת," הבטיח שושני.
"יהיה שם סוכן שימנע ממכם לדבר על נושאים מסווגים ביטחונית בכל הרמות," המשיך יותם.
"כאילו שאני אגיד לו משהו," נחרה שרונה.
"עשרים דקות, לא יותר," הוא התחנן. זה כל כך לא התאים לו.
"בבקשה?" הוסיף שושני.
יותם פקח את העיניים ומצמץ אל שושני.
"אוח, אני כל כך שונאת אותך," היא אמרה לבסוף, וערן לא היה בטוח אם היא כיוונה את הדברים לשושני או ליותם, "רבע שעה, לא יותר. אם הוא מעצבן אותי יותר מדי אני הולכת לפני כן."

"אתה רוצה להגיד לי שהיא '007'?"
"אתה רוצה להגיד לי שכל השנים האלה ידעת איפה '007' גר ומי זה ולא אמרת לנו?"
"יותם, חשבתי שהיחסים בינינו יותר טובים משל סתם עוד עובד ומנהל."
"זה היה מידע מסווג!" התגונן יותם, מעביר יד בשיערו הג'ינג'י, "אני לא מאמין שהיא הסכימה."
"אז מי יכנס איתה לחדר כשהיא תסיים את הפסקת הקפה שלה? אתה?" שאל ערן.
"נראה לך? ממש לא. אתה."
"אני?" שאל ערן, "אבל הם נראים כאילו הם זוג גרוש או משהו!"
"כן, נו, אז מה?"
"אתה צוחק!" ערן לא הצליח לעצור את התדהמה שלו, "הם היו זוג?! '007' ושושני היו זוג?"
"יותם סתם מנסה להתחמק," אמר ארז לערן, "זה ברור לגמרי שגם הוא היה בן זוג שלה פעם. אני לא מאמין שפספסת את זה, ערן."
"נו, אז ברור שאני לא יכול להיות שם," כעס יותם בזמן שערן השתנק, "פשוט תשב שם ותקווה לטוב. ואל תיתן לו לגלוש לנושאים מסווגים. זה לא אמור להיות קשה. אבל אם היא מתחילה להתעצבן תוציא אותה משם, כי היא עוד תרביץ לו."
זה נשמע כאילו יותם קצת מקווה שהיא תרביץ לו.
"אני לא מתכוונת להרביץ לו," אמרה שרונה, שהגיחה משום מקום, "אני כבר לא עושה דברים כאלה."
ערן התפתה להתנגד. רק לפני שעה היא בעטה בו. אבל הקול שלה היה מאוד קר, והוא לא היה בטוח שכדאי להזכיר את זה.
"אז נכנסים?"
"כן. אגב, יותם, אם הייתי רוצה להרביץ לו, תאמין לי ששום דבר לא היה עוצר אותי."



תגובות בונות בבקשה!


--------------------
rachue | 20

user posted image


פורום כתיבה ופאנפיקים מחפש בטאים חדשים לשורותיו!!!


היכונו לעידן חדש בפורום כתיבה ופאנפיקים!

Fantasy - קהילת הפנטזיה הישראלית

המשתמש מנותקכרטיס פרופילהודעה פרטית
עלה לראש העמוד
+צטט הודעה
The Swan Princess
post Sep 3 2014, 07:45 PM | ח' אלול התשע"ד
תגובה #2
*****

Stay where you are, please don't break my heart
קבוצה: בני אל-מוות
מספר ההודעות: 2,901
הצטרף בתאריך: 11-December 10 | ד' טבת התשע"א
מ: שוכבת על המיטה, הטלוויזיה והמחשב דלוקים והמזגן על 20- מעלות
מספר משתמש: 3,440
מספר מטבעות: 8,667
מין:



וואו, אני בדרך כלל לא אוהבת סיפורי מתח ומרגלים וכאלה אבל ההתחלה הזאת ממש מעניינת ומסקרנת! כל הכבוד!


--------------------
http://fan-tasy.co.il/index.php?showtopic=...=0&#entry727356

משחק החיסול בפורום משחקי הכס- כי הגיע הזמן לדעת מי הדמות האהובה ביותר!


user posted image

QUOTE
"הכתר יתאים לי כפי שלא התאים לרוברט מעולם ולא יתאים לסטאניס לעולם. אני יכול להיות מלך אדיר, חזק אך נדיב, חכם, מתון, צודק, נאמן לידידי ונורא לאויבי, אך מסוגל לסלוח, סובלני-"
"צנוע?" תרמה קייטלין את חלקה.
רנלי צחק. "לכל מלך יש פגמים כלשהם, הליידי".

עימות המלכים, אחד הספרים הטובים שנכתבו :)

ולפינת הסרטון המתחלף:

Fantasy - קהילת הפנטזיה הישראלית

המשתמש מנותקכרטיס פרופילהודעה פרטית
עלה לראש העמוד
+צטט הודעה

פרסם סקראפשרויות נושאפרסם נושא חדש
1 משתמש(ים) קוראים הודעה זה (1 אורחים ו 0 משתמשים אנונימים)
0 חברים:
 


Fantasy - הגרסה הקלה השעה עכשיו היא: 28th January 2020 - 09:52 AM

> ניקוד השבטים - קהילת הפנטזיה הישראלית · תיעוד עריכת ניקוד השבטים

בני האדם אלפים טרולים
בני האדם אלפים טרולים
10 0 50